בס"ד יום שישי, ה' שבט תשפ"ו
אני אתייחס רק לשיקולים של טובת המדינה ולא לשיקולים פרטיים.
שיקולים מדוע יש לסרב לבקשת החנינה:
1. האפשרות של חנינה של הנשיא לא נועדה כדי שהנשיא יוכל להתערב בנושאים פוליטיים, כיוון שהמשפט נגד נתניהו, בין אם נרצה או לא – הוא פוליטי, אזי התערבות במשפט תהיה כהתערבות בפוליטיקה ותפגע במוסד החנינות של בית הנשיא.
2. יש סך ניכר של ציבור בעם שיפגע אם הנשיא יעניק חנינה לראש הממשלה והדבר עלול לגרום לפילוג ולפגיעה בנטרליות ובנגישות של בית הנשיא.
3. יש ציבור גדול שמאמין שכל המשפט נגד נתניהו היא תפירת תיק במימדים שלא נראו כמותם בישראל, בין אם זה נכון ובין אם לא, חשוב שהציבור בעם ישראל ידע את האמת כדי לחזק את האמון במערכת המשפט, המשטרה והתביעה. עצם הוצאת האמת לאור, גם היא כואבת, מעלה את האמון ואת התקווה לשינוי.
4. מאידך, יש ציבור גדול שמאמין שנתניהו ביצע עבירות שחיתות חמורות, גם לעניין זה, בין אם זה נכון ובין אם לא, חשוב שהציבור ידע את האמת כדי לחזק את האמון ברשות המבצעת ובמערכת המשפט.
מצד שני - שיקולים מדוע יש לקבל את בקשת החנינה:
1. כיוון שראש הממשלה מחוייב להעיד שעות רבות בשבוע, זה מסיט את הקשב והזמן שלו מתהליכים מדיניים.
2. מצביעי נתניהו הצביעו לו בין השאר כיוון שהם סברו שיש לבצע רפורמה במערכת המשפט, המשפט נגד נתניהו גורם לו להיות בניגוד עניינים וכך הוא לא יכול לבצע את התחייבותו לבוחריו.
3. המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית הגיע לרמות קשות מאוד, אני סבור שאחד הגורמים לזה, זה המניעה של נתניהו להשתתף בדיון בגלל ניגוד העניינים. אני מאמין שאם נתניהו לא יהיה בניגוד עניינים, יהיה באפשרותו לשכך את היריבות.
4. יש ציבור בעם שסובר שכל הרפורמה המשפטית נוצרה כדי לחפות על נתניהו. אם הציבור בעם יראה שהממשלה ממשיכה לפעול להמשך הרפורמה גם לאחר מתן חנינה, זה יגביר את האמון של העם ברשות המחוקקת וברשות המבצעת כשהוא יראה שהן פועלת ממניעים אידאולוגיים ולא ממניעים פרסונליים.
אפשרויות ביניים:
• הנשיא יכול לדבר עם השופטים שיורידו את שעות העדות השבועיות של ראש הממשלה במשפט, או שידחו את המשך המשפט לזמן שנתניהו לא ישמש בתפקיד ציבורי. (אם נתניהו יסכים לעינוי דין כזה)
• כדי שבית הנשיא יהיה נקי מפוליטיקה, יש אפשרות לתת לעם להגיד את דברו ולעשות משאל עם על החנינה.
ישנה אפשרות נוספת שאפשר לעשות אותה בכל מיני דרכים – אפשרות של חנינה עם תנאים, אני סבור שהאפשרות הזאת היא הגרועה ביותר. מלבד שהיא לא מוחקת לגמרי את השיקולים לא לתת חנינה, זה יצור תקדים שהנשיא מנצל את אפשרות החנינה כדי להשפיע על נושאים פוליטיים. זה עלול לגרום מצד אחד לשימוש ברעה בכח החנינה, ומאידך זה עלול לגרום לכנסת לבטל את האפשרות לחנינה של הנשיא כאשר היא רואה שהנשיא מנצל את הכח הזה למטרות פוליטיות.
מה אתם חושבים? איזה שיקולים פספסתי?