בס"ד יום שני, א' שבט תשפ"ו
זהו החלק בראשון מתוך סדרת כתבות על ההבדלים שבין הציבור החרדי לציבור הדתי.
נהוג להגדיר את הרב קוק בתור אבי הציבור הדתי הלאומי. אך חוסר ההקפדה על מצוות לא התחיל כמובן מהרב קוק, להפך, הרב קוק נלחם בזה.
רבים סוברים שחוסר ההקפדה על מצוות התחיל בעקבות לימוד הזכות על הציבור החילוני הציוני, כך אנשים ראו שאפשר לא להקפיד על מצוות ועדיין להיות טוב בעייני ה'. אך אני חושב שיש פה נקודה פנימית ולא חיצונית, רבים ממייסדי הציונות הדתית האמינו בשניות - שני ערכים - ערך התורה וערך הציונות, כאשר יש שני ערכים אחד יכול לגבור על השני וכך ערך התורה ירד. בתורת הרב קוק לעומת זאת כל תוקפו של ערך הציונות נובע מערך התורה, וללא ערך התורה שממנו הציונות נובעת - הציונות לא שווה כלום.
הרב קוק נלחם בתפיסה שאומרת "הציונות דבר אין לה עם הדת", אך הרב קוק לא הצליח להשפיע על כל הציונות הדתית אלא רק על חלק קטן - הציבור החרדי לאומי שמקפיד על מצוות בדומה לציבור החרדי ובדברים מסוימים אף יותר.
יש מדרגות רבות בסולם ההקפדה על מצוות בציבור הדתי לאומי, ההקפדה הולכת ויורדת ככל שנוספים יותר ערכים שמוצבים ליד ערך התורה ולא כערכים שנובעים ממנו.
אז אם נרצה ךהגדיר את ההבדל בצורה מדוייקת יותר נגדיר כך:
"החרדים (והחרדים לאומיים) מחזיקים רק בערך אחד - ערך התורה - שממנו נובעים כל שאר הערכים, הדתיים - מחזיקים בערכים נוספים שלא בהכרח נובעים מתוך התורה".