בס"ד יום שלישי, ב' שבט תשפ"ו
זהו החלק השני בסדרה שעוסקת בהבדלים בין חרדים לדתיים.
החרדים כמו הדתיים מתפללים שלוש פעמים ביום על קיבוץ גלויות, על תיקון בית המשפט, על הכנעת הרשעים, על שלטון מתוקן ועל בניין בית המקדש. אך מלבד לימוד תורה, תפילה ומעשים טובים הם אינם פועלים בשביל לקדם את הדברים הללו.
נראה שיש מחלוקת בין הדתיים לחרדים כיצד הקב"ה פועל במציאות. החרדים סוברים שהקב"ה פועל מעלינו ואילו הדתיים סוברים שהקב"ה פועל דרכנו. בדרגת הרבנים כל רב יוכל לתת הסברים ארוכים לשיטתו, אך במציאות כיום - שהציבור הדתי גדל על החינוך הדתי והציבור החרדי גדל על החינוך החרדי - זה כבר נטייה טבעית. כשחרדי רואה בעייה או חיסרון במציאות הוא משלים עם קיומו של החיסרון ומתפלל שיעבור, כשדתי רואה בעייה או חיסרון במציאות הוא חושב איך אמור להיראות המצב המתוקן ואיזה פעולות יקדמו את העולם למצב הזה.
לדוגמא אם החרדים יעשו הפגנה נגד הגיוס הם ידבקו נגד הצבא וירצו שיעזהו אותם, לעומת זאת אם הדתיים יעשו הפגנה נגד הגיוס הם ידרשו שחהיה צבא כשר. גם החרדים לא יתנגדו לצבא כשר באמת, אבל זה לא הגישה שאליה הם באחם למציאות.
בעקבות ההבדל הנ"ל פעמים רבות דו שיח בין חרדי לדתי יהיה דו שיח חירשים כיוון שכל אחד ניגש למציאות מנקודת מבט אחרת לגמרי.