חמינאי לא בטוח שארצות הברית מתכוונת לממש את האיומים שלה

בס"ד יום חמישי, כ"ה שבט תשפ"ו

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים מהנהגת איראן הצהרה נחרצת: הם מעדיפים עימות צבאי חזיתי על פני הסכמה לפירוק פרויקט הגרעין. לכאורה, זו הצהרה לא רציונלית. מדוע שמדינה תבחר בהרס פוטנציאלי של תשתיותיה על פני ויתור טכנולוגי? התשובה נעוצה בכך שהאיום האמריקאי, כפי שהוא נתפס בטהרן, פשוט לא הגיע לרמת אמינות מספקת. כדי שחמינאי ישנה את מסלולו, הוא צריך להשתכנע שארצות הברית לא רק יכולה לתקוף, אלא מוכנה לשלם את מחיר המלחמה.

רבים מצביעים על התקיפות המרשימות שראינו לאחרונה על מתקני הגרעין באיראן או על הפעולות בוונצואלה כהוכחה לעוצמה אמריקאית. אך מנקודת המבט של משמרות המהפכה, האירועים האלו אינם נחשבים למבחן אמיתי. תקיפה כירורגית מרחוק או מבצע חשאי הם בגדר ניצחון טכנולוגי – ארה"ב הפעילה כוח והצליחה מבלי להסתכן.

איראן, לעומת זאת, מאמינה שהיא מסוגלת לאתגר את ארה"ב בדרכים שיחייבו את וושינגטון לעבור קרב. קרב, בניגוד לניצחון טכנולוגי, כולל בתוכו את האפשרות של ספיגת אבדות, פגיעה בעורף האמריקאי או הסתבכות אזורית ארוכה. חמינאי מעריך שכל עוד ארה"ב פועלת רק במקומות שבהם הניצחון מובטח וסטרילי, היא לא באמת מוכנה למלחמה דו צדדית.

עד כה ראינו שטראמפ הוא אמן בשימוש בכוח כדי להשיג הישגים, אולם, טרם ראינו עדות לכך שטראמפ מוכן להסתכן במצב שבו יופעל כוח משמעותי נגד ארצות הברית. חמינאי מזהה את הנטייה של טראמפ להימנע ממלחמות אינסופיות. לכן, האיראנים מהמרים על כך שהאיום האמריקאי הוא רק אם איראן לא תעז להגיב, לכן הוא מצהיר שאיראן תגיב במלוא כוחה.

ההרתעה האמריקאית לא תיבנה מחדש על ידי עוד תקיפה חשאית של מל"ט. כדי לגרום לאיראן להתקפל באמת, ארה"ב תצטרך להוכיח שהיא מוכנה להיכנס לזירה שבה גם היא עלולה להיפגע. כל עוד האיראנים מאמינים שאמריקה מחפשת רק ניצחונות קלים, הם ימשיכו למתוח את החבל, מתוך אמונה שבשעת האמת – אמריקה תעדיף לסגת מאשר להקיז דם.