ראוי שכל עיתונאי ופוליטיקאי יקפיד ללמוד חפץ חיים ושמירת הלשון יום יום

בס"ד מוצ"ש אור לכ"ט טבת תשפ"ו

יש לי חזון שפוליטקאים ועיתונאים יקפידו לא לדבר בכלל לשון הרע, כמובן יש את הסיבות הברורות שזה משחית את המידות שלהם וגורם לשנאה ופילוג בעם, אבל אני רוצה לקדם את זה מסיבה בסיסית יותר - לדעתי כשפוליטקאי או עיתונאי מדבר לשון הרע הוא גורם לכך שהעבודה שעליה הוא אמון לא תתבצע על הצד הטוב ביותר אלא תהיה מבוצעת בצורה פגומה.

התפקיד של עיתונאי הוא להפיץ את האמת, אז לכאורה אפשר לחשוב שאם הוא אומר לשון הרע של דברי אמת הוא מבצע את תפקידו. אבל באמת ההפך הוא הנכון - כי כאשר אדם אומר לשון הרע, גם אם זה אמת, דרכו של לשון הרע להתגלגל ולהפוך לשקר וכך יוצא שכרו בהפסדו - יותר משהוסיף אמת לעולם הוא הוסיף שקר לעולם.

אותו הדבר לגבי פוליטיקאי - תפקידו של פוליטיקאי הוא לשכנע אנשים לעשות מעשים טובים. אם פוליטיקאי ינסה לשכנע אנשים באמצעות לשון הרע, כדרכו של לשון הרע הוא יוגזם ויתהפך ויגרום לאנשים לעשות בחירות לא טובות.

אבל ההסברים שלי לא כל כך חשובים, כבר היה חכם יהודי שכתב ספר - שמירת הלשון - בספר הזה הוא קיבץ ואסף הסברים של כל הפגמים שעלולים לקרות על ידי לשון הרע.

אך יש בעיה, הרי יש דברים שצריך להודיע. אי אפשר להתכחש לקיומו של הרע, התכחשות לקיומו של רוע עלולה להביא לרוע גדול יותר. אלא שלמזלנו אותו חכם יהודי עשה ספר נוסף - חפץ חיים - בספר הזה הוא קיבץ ואסף את כל כללי הלשון הרע - מתי ואיך זה רע לספר ומתי ואיך כדאי לספר. אותו חכם יהודי גם קיבץ את חפץ חיים ושמירת הלשון בכריכה אחת של ספר שראוי שיהיה בכל בית בעולם.