שושן פורים - להתחבר לזהות הישראלית

השם "שושן פורים" מטעה: באופן אבסורדי, יהודי שנמצא היום בעיר שושן המקראית (באיראן של ימינו) יחגוג את פורים בי"ד באדר, יחד עם שאר העולם. את "שושן פורים" האמיתי חוגגים דווקא בירושלים ובערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון בארץ ישראל. החג שנועד להנציח ניצחון בבירה פרסית, הופך בשיאו לחגיגה של ריבונות יהודית עתיקה.

הבחירה לקשור את חגיגת שושן פורים לערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון אינה מקרית. זוהי נקודת המפגש של ארץ ישראל עם עם ישראל ותורת ישראל: ערים בארץ ישראל שקידש הבית דין של יהושוע למצווה של התורה.

בעוד שפורים של י"ד הוא חג של הישרדות (הצלנו את הגוף מכליה), שושן פורים הוא חג של ייעוד. הוא מזכיר לנו שהמטרה היא לא רק לשרוד בגלות, אלא לחזור אל הבית ולבצע את המשימה המיוחדת שלנו.

בשושן פורים אנחנו לומדים שלישראליות יש תפקיד מיוחד בעולם. זו לא רק "מדינה ככל המדינות". הקביעה לחגוג בערים מוקפות חומה מימי יהושע מחברת את הנס של אסתר בשושן אל הכניסה של עם ישראל לארצו מאות שנים קודם לכן. זהו מסר של המשכיות: הניצחון על המן בפרס הוא רק תחנה בדרך למימוש המלא של העם בארצו.

שושן פורים מעלה על נס את ה"ישראליות" כערך שמעבר להישרדות פיזית. הוא מלמד אותנו שגם כשאנחנו חוגגים הצלה שקרתה בנכר, העיניים והלב שלנו תמיד נשואים אל המקומות שקידשנו בארץ ישראל.