מה עדיף דיקטטור צדיק או דמוקרטיה של רשעים?

שימו לב: הדיון הוא תאירוטי לחלוטין ואינו מהווה פרשנות לפוליטיקה במדינה.

בבסיס השאלה עומדת המחלוקת מה המטרה של חברה אנושית: האם המטרה היא התוצאה (הטוב) או המהות (האמת). בדיקטטורה של צדיק, ה"טוב" מנצח. השלטון מוודא שלא יהיו עניים, שהצדק ייעשה ושלא יהיה עוול. האזרחים חיים ברווחה ובביטחון, אך הם חסרי השפעה. בדמוקרטיה, גם כזו של רשעים, ה"אמת" מנצחת. האמת היא שהחברה היא השתקפות של האנשים שמרכיבים אותה. אם האנשים רשעים, השלטון יהיה רשע. בדמוקרטיה האדם הוא ישות אחראית – הוא בוחר את דרכו ונושא בתוצאות. השאלה היא בעצם האם עדיף לחיות בתוך "חממה" של טוב שנכפה מלמעלה, או לחיות במציאות שמשקפת נאמנה את מי שאנחנו, גם אם המציאות הזו עקומה ורעה?

צריך לומר שכאשר אנו ניגשים למישור הריאלי, גם אם נכריע שדיקטטור צדיק עדיף על פני דמוקרטיה של רשעים דיקטטורה, ישנן בעיות טכניות. קודם כל, אדם שיחזיק בכוח מוחלט שכזה עלול להיות מושחת ממנו. ובנוסף, המנגנון שהוא בנה – שלטון ללא בלמים – הוא פרצה שקוראת ליורש פחות צדיק ממנו. לכן, דיקטטורה צדיקה היא לרוב מצב זמני ושברירי.

לסיכום: הדיקטטור הצדיק מציע פתרון חיצוני לבעיית הרוע, בעוד הדמוקרטיה מכריחה את החברה להתמודד עם הרוע של עצמה. אם המטרה היא תיקון פנימי של בני האדם, נראה שדווקא המנגנון הדמוקרטי, על כל קשייו, הוא הכלי היחיד שמאפשר לזה לקרות.

אולי אני טועה? אשמח לשמוע אם לדעתכם יש ערך ל"טוב" גם כשהוא נכפה בכוח. אולי מתוך שלא לשמה בא לשמה.