בס"ד יום ראשון, י"ד שבט תשפ"ו
בני האדם מסוגלים מצד אחד לעבוד עם מספרים קטנים ביותר ומצד שני שני לעבוד עם מספרים גדולים ביותר. לחקור את החיידקים מצד אחד ולבנות מחשב מיליארדי ביטים מצד שני. אך היכולות האלה הן יכולות מתמטיות, מנגד היכולות שלנו מבחינה מנטלית לעכל את גודלם של מספרים מוגבלת מאוד. ההבדל בין אלף אבנים למיליון אבנים מתמטית שווה להבדל בין אבן אחת לאלף אבנים, אבל מבחינה מנטלית ההבדל השני נראה גדול הרבה יותר. הסיבה לכך היא מכיוון שאלף ומיליון הם מספרים כל כך גדולים מבחינתנו עד שאננו לא יכולים לעכל אותם אז הם נכנסים אצלנו באותה קטגוריה של 'גדול'.
מהם המספרים הניתנים לעיכול? (ע"פ בינה מלאכותית)
נקודות הייחוס הבסיסיות אלו 0 ו-1.
ברמה הראשונה מעל היחידה יש את המספרים שאנחנו אפילו לא צריכים לספור והם אינטואיטיבים גם לילדים: 2-4.
ברמה השנייה יש את המספרים שאחנו עדיין מעכלים בקלות אך נאלצים לספור אותם: 5-9.
ברמה השלישית המספרים כבר לא ממש ניתנים לעיכול, אך ישנה הבנה יומיומית סבירה: 10-100.
הרמה הרביעית היא כמו הקודמת אלא שהאינטואציה כבר מתרופפת: 100-1,000.
ברמה החמישית רוב האנשים עובדים עם מספרים כסמלים בלבד: 1,000-1,000,000.
מעל מיליון האינטואציה האנושית כבר מאבדת יעילות לגמרי.
מנגד, גם שברים אחנו מתקשים לעכל:
ברמה הראשונה יש את החצי שהוא אינטואיטיבי גם לילדים.
ברמה השנייה יש שלישים ורבעים כאשר רבעים תעכלים יותר בגלל היותם חצי של חצי.
ברמה השלישית יש עשיריות ומאיות שאנחנו מבינים הבנה יומיומית סבירה.
שברים נוספים אנחנו כבר לא מסוגלים לעכל.
מה הבעיה עם זה? פעמים רבות אנחנו מבצעים החלטות על סמך סיכויים או על סמך כמויות והחסרון ביכולת עיכול המספרים שלנו פוגע בקבלת החלטות הצריכות להישען על אינטואציה.
כיצד ניתן להתמודד עם זה? קודם כל לזכור שהתחושה מטעה. בנוסף להמיר שברים לאחוזים - אנחנו הרבה יותר מסתדרים עם מאיות. להמיר יחסים בין גדלים ליחסים ויזואלים, או על ידי צביעה של חלק מתוך צורה, או על ידי משל "זה כמו היחס בין עובי של שחקן לאורך של מגרש כדורגל". כשמשווים בין שברים תמיד לעשות אותם עם מכנה משותף.