אלימות לא פרופורציונלית ולא רגילה מעלה חשד לקיומה של קונספירציה

האירועים האלימים של החרדים אתמול היו לא צפויים, לא פרופורציונליים ובעיקר – חסרי גיבוי לחלוטין. בניגוד למחאות עבר, הפעם זכו המעשים לגינויים חריפים וגורפים מקיר לקיר מצד כלל הרבנים והמנהיגות החרדית. הפער הזה, שבין התפרצות אלימה קיצונית לבין התנערות מוחלטת של כל גורמי הסמכות בקהילה, חייב להדליק נורה אדומה.

הסיטואציה הזו מזכירה באופן מטריד את האלימות שהתפרצה בחברון בתקופת אבישי רביב ("שמפניה"). גם אז, המעשים ספגו גינויים מכל עבר מצד רבני היישוב היהודי והנהגת הימין, שחשו שהאלימות הזו זרה לרוחם ופוגעת במטרותיהם. בדיעבד, התברר שהיה מי שבחש בקדרה כדי להכתים ציבור שלם. כשרואים אלימות שמתפרצת "משום מקום" ושום סמכות רוחנית לא עומדת מאחוריה, השאלה המתבקשת היא: מי מרוויח מזה?

אני ממש לא קובע עובדות בשטח ולא מתיימר לדעת בוודאות מה קרה מאחורי הקלעים. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שכדאי להיות זהירים. כאשר התנהגות של קבוצת קצה משרתת באופן מושלם את הנרטיב שנועד להחליש או להשחיר ציבור שלם, ובמקביל נדחית על ידי ההנהגה הטבעית של אותו ציבור – יש מקום לחפש סימנים אחרים.

במקום להיסחף לרגשות הכעס והגינוי האוטומטיים, עלינו לעצור ולשאול האם מדובר בהתפרצות ספונטנית או שמא יש כאן יד מכוונת שנועדה ליצור פרובוקציה. כשאין הנהגה שתומכת, הכתובת בדרך כלל נמצאת במקום אחר. כדאי לפקוח עיניים.