בס"ד יום חמישי, י"ח שבט תשפ"ו
זהו החלק שלישי בסדרה על מקומם של הרגשות בתהליך קבלת ההחלטות, עד כה עסקנו ברגשות פרטיים ורגשות לאומיים, כעת נעבור לרגשות אוניברסליים.
רגשות אוניברסליים זה מושג חדש, בינתיים רק תאורטי, לפני התפתחות הגלובליזציה והמוסר הוא לא היה רלוונטי ורק לאחרונה אפשר לדבר עליו כמשהו פרקטי. נראה שעד היום כל ההחלטות השקיבלו המין האנושי לא עירבו רגשות בתהליך קבלת ההחלטות, הכל היה מבוסס על חישובי כדאיות שכליים. זה מובן, ההגיון הוא לא משתנה ממקום למקום, אך הרגשות של לאום אחד שונים מהרגשות של לאום אחר. הרגשות שמשותפים לכל המין האנושי הם כל כך בסיסיים וטריווליים עד שלא צריך לקבל החלטות לגביהם.
יתכן שבעתיד הרגשות האוניברסליים יתעמקו ויתדייקו, אך גם אז ככל הנראה הם יראו לנו כמובנים מאיליהם. האפשרות היחידה שבה רגשות אוניברסליים יכנסו למערכת קבלת ההחלטות האוניברסלית היא אם תהיה מהפכת בזק ברגשות האוניברסליים, וגם אז זה יהיה סמלי בלבד.