טראמפ הוא הנשיא הראשון שבעד לבטל את התלות הבטחונית של ישראל בארצות הברית

במשך עשורים, הנשיאות האמריקאית הקפידה על כלל ברזל: ישראל חייבת להישאר חזקה מספיק כדי להגן על עצמה, אך תלויה מספיק כדי להישמע להוראות מוושינגטון. התלות הזו לא הייתה מקרית. היא נבנתה דרך סיכול פרויקטים כמו מטוס ה"לביא" והגבלות על פיתוחים עצמאיים. המטרה הייתה ברורה: להבטיח שבשעת מלחמה, לבית הלבן יהיה את הברז שדרכו ניתן להזרים או לעצור את החמצן הביטחוני של ישראל, ובכך לכפות עליה הפסקות אש או ויתורים מדיניים.

דונלד טראמפ רואה בסיוע הביטחוני הוצאה כספית מיותרת על מדינה שהוא מחשיב לחזקה ועשירה. בכך, הוא הופך לנשיא הראשון שמתכתב עם החזון של נתניהו כבר משנות ה-90: סיום הדרגתי של הסיוע והפיכת ישראל לבת ברית עצמאית לחלוטין.

בניגוד לקודמיו שחששו מישראל "משולחת רסן" שאינה תלויה בחימוש אמריקאי, טראמפ מייצג גישה שסומכת על בעלת הברית שלה לעשות את העבודה. הוא מבין שביטול התלות הביטחונית הוא אינטרס משותף: ארה"ב חוסכת מיליארדים, וישראל מרוויחה את החופש המוחלט להגן על עצמה מבלי להמתין לאישור על כל משלוח פצצות.

התמיכה של טראמפ בקיצוץ הסיוע היא לא אנטי ישראלית, אלא להפך – היא ההכרה הכי גבוהה בריבונות הישראלית. הוא הנשיא הראשון שמוכן לוותר על כלי הלחץ החזק ביותר שיש לוושינגטון על ירושלים, ובכך הוא סולל את הדרך לישראל חזקה, עצמאית ובטוחה באמת.