בס"ד יום חמישי, י"א שבט תשפ"ו
לפני שאנו מגיעים לאסטרטגיה, אנחנו קודם כל צריכים לשאול מהי המטרה של החמאס. יש קבוצות שאולי זה יהיה מורכב להגדיר מהי המטרה המרכזית שלהן שממנה נובעות כל פעולותיהן, אך אצל החמאס זה קל, המטרה היא לבטל את השלטון של היהודים בכל שטח ארץ ישראל.
גם היום, החמאס מאמין שהוא יעמוד במטרה שלו. הוא יודע שכרגע אין באפשרותו והוא גם יודע שככל הנראה הוא לעולם לא יהיה חזק יותר צבאית ממדינת ישראל. האסטרטגיה שלו זה להחליש את ישראל פסיכולוגית. הדרך שלו לממש את האסטרטגיה זה להלחם בקרבות קטנים שהוא יוכל להשתקם מההפסד הצפוי בהם.
מתקפת שמיני עצרת, זה אחד הקרבות שהחמאס צפה שהוא ישתקם מהם, אך יהיה סביר לנחש שהחמאס לא העניק לאפשרות שמדינת ישראל תגיע עד כדי כך רחוק סיכויים משמעותיים.
כרגע יש לחמאס שתי אפשרויות, אפשרות אחת זה לוותר על רוב הנשק ולנסות לשמור את הרעיון בתודעה עד שהתנאים לשיקומו יבשילו, הסכנה לחמאס באפשרות הזאת היא שתודעת החמאס עלולה להיעלם. האפשרות השנייה זה לנסות לרדת למחתרת, הסכנה לחמאס באפשרות הזאת זה שמדינת ישראל עלולה לא לוותר ולהמשיך לצוד את החמאס בכל האמצעים שלה.
שתי שהאפשרויות לא ממש טובות מבחינת החמאס, ונראה שכרגע החמאס מנסה להרוויח זמן לפני שהוא נאלץ לבחור ובינתיים הוא מקווה שתצוץ אפשרות שלישית.
מבחינה אסטרטגית, אני חושב שהאפשרות הטובה ביותר עבור חמאס לפי התנאים כרגע זה לפצל את הארגון לשני ארגונים שונים (להבדיל - בסגנון ההגנה והאצ"ל), כך שארגון אחד יתמסר למערב וימסור את נשקו, בזמן שהארגון השני ירד למחתרת. להבדיל - השילוב הזה של ההגנה והאצ"ל בימים של לפני קום המדינה שירת אותנו פוליטית כל כך טוב, עד שהערבים וחלק מהבריטים היו בטוחים שהמחלוקת היא רק הצגה אסטרטגית.
זה צריך להיות ברור, אבל אם מישהו שואל את עצמו למה מעניין אותי מה טוב לחמאס, אז הסיבה היא כמובן כדי שנהיה מוכנים להתמודד מולו, גם אם הוא יבחר את האסטרטגיה הטובה ביותר בשבילו.