בס"ד יום שלישי, ל' שבט תשפ"ו
חודש אדר מוגדר כחודש "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב". הוא מורכב, כביכול, משני חלקים: היגון והאבל מצד אחד, והשמחה והיום טוב מצד שני.
אך אף על פי כן, אנחנו חוגגים רק את השמחה וכלל לא מציינים את היגון והאבל. מדוע?
מכיוון שאנחנו יודעים את הסוף. כשאנחנו יודעים שבסוף הכל עומד להתהפך לטובה, אנחנו יכולים לשמוח מלכתחילה. הידיעה על ה"ונהפוך הוא" שבסוף הדרך, מבטלת את המשמעות של היגון בהווה והופכת את החודש כולו לשמחה אחת גדולה.
פעמים רבות תהליכים במציאות דורשים סבלנות. הם כוללים בתוכם דברים לא פשוטים ורגעים של קושי בדרך, אבל מי שיודע את הסוף – יכול להרשות לעצמו לשמוח כבר עכשיו ולהבין שכבר היום הוא יום טוב.