איך נקודת המבט של טראמפ שונה מנקודת המבט של האירופאים

בס"ד יום שני, ח' שבט תשפ"ו

יש כל מיני בעיות במקומות שונים בעולם - רעב, מלחמה ועוד. התפיסה המקובלת במערב כשהם ניגשים לבעיה זה לפתור אותה על ידי צדקה - יש רעב הם יתנו אוכל, יש מלחמה הם יתנו נשק או יכפו הפסקת אש. הבעייה היא היא שזה לא תמיד מיטיב בטווח הארוך עם העמים שעוזרים להם, הצדקה הופכת אותם לתלותיים, פחות יצרנים וחסרי יכולת לתקן את הבעיות הפנימיות שגרמו לבעיות החיציניות. כך למשל אם נותנים אוכל למדינה שסובלת מרעב היא לעולם לא תלמד איך לספק מספיק אוכל לאזרחיה, ואם נותנים הפסקת אש למדינה שהביאה על עצמה מלחמה בגלל אכזריותה היא לעולם לא תלמד לתקן את דרכיה.

כטראמפ ניגש לבעייה של מדינה הוא מסתכל על המצב הבעייתי ושואל שאלה פשוטה - איך המדינה הזאת תראה במצב המתוקן שלה ומה אפשר לעשות כדי לקדם אותה לעבר המצב הזה. כך, לפעמים התשובה תאמר שהימשכות המלחמה עוד כה זמן דווקא תהיה מועילה, אמנם אנשים יפגעו אבל בטווח הארוך ילמד לקח היסטורי חשוב שישפיע על חיים רבים.

אפשר להדגים את זה במשל, אם נאמר שיש פנינו איש פצוע, אז המערב שם פלסטר על הפצעים בלי לטפל בהם ואילו ארצות הברית מנסה לרפא אותם.