בס"ד יום רביעי, ג' שבט תשפ"ו
ברד נוצר כאשר יש הפרש טמפרטורה ניכר (ביחס למרחק) בין האוויר סמוך לקרקע לאויר בגובה העננים כך שסמוך לקרקע האויר חם יותר, זה גורם לאויר לעלות מעלה במהירות (כי אויר חם קל יותר) וכך נוצרים שני התנאים הנצרכים בשביל היוצרות הברד דבר ראשון מים במצב קירור על (מתחת לאפס מעלות) שלא קופאים בגלל שהם נמצאים באויר גבוה ונקי כתוצאה מהדחיפה העילית (בשביל שמים יקפאו הם צריכים משהו להתגבש סביבו), דבר שני הדחיפה העילית של האויר עצמה. מה שקורה זה שמים שנדחפים למעלה (יחד עם האויר החם) אחר כך חוזרים למטה על ידי אנרגטית הגובה שהם צברו במהלך הנפילה הם מאיטים ומגיעים לגובה עם לכלוכים ואז הם קופאים בדומה לפתית שלג, לאחר שההאטה מגיעה לכלל עצירה הם שוב עפים למעלה ומגבשים סביבם שכבה של מים בקירור על עד שהם מגיעים לגובה שהם מאבדים את המהירות שדחפה אותם למעלה מופלים חזרה וכך ממשיך התהליך ונוספת עוד שכבה ועוד שכבה עד שהם כבדים מדי והדחיפה העילית לא מצליחה לעצור את הנפילה שלהם לקרקע.
כיוון שמתגבשת שכבה עבה יחסית של קרח לכן גם אם הטמפרטורה סמוך לקרקע גבוהה, עדיין הם ירדו לקרקע כשהם קפואים.
במקומות גבוהים בדרך כלל נוצר מצב שאין הפרש ניכר בין האויר סמוך לקרקע לאוויר בענן וכך אין דחיפה עילית חזקה והעננים לא גבוהים מדי וכך נוצרים פתיתי שלג סביבי חלקיקים שמתרחבים לאט ונופלים כשהם כבדים מדי בשביל שתוכל להחזיק אותם הדחיפה העילית החלשה. כאשר הטמפרטורה סמוך לקרקע גבוהה יחסית הפתיתים לא יצליחו לשרוד עד הקרקע , יפשירו במהלך הנפילה וירדו כגשם.
הסיבה שברד נפוץ יותר משלג בישראל היא שצריך בשביל שלג שני תנאים נדירים שאינם נצרכים בשביל ברד - שהטמפרטורה סמוך לקרקע תהיה נמוכה מספיק ושלא יהיה הפרש משמעותי בין הטמפרטורה בעננים לבין הטמפרטורה סמוך לקרקע - דבר שלא אופייני למערכות הגשם הסוערות הפוקדות את ישראל בדרך כלל.