דעה: ההתערבות האקטיבית של טראמפ פוגעת במאמצים להפלת המשטר באיראן

בס"ד יום חמישי כ"ו טבת תשפ"ו

אני טוען שאי אפשר באמת לשלוט באוכלוסייה שלא מוכנה להישלט, באוכלוסייה שמוכנה למסור את נפשה למען החירות.  אם כן, כיצד יתכן שישנן אוכלוסיות הנשלטות על ידי דיקטטור, התשובה היא פשוטה - בשביל הבטחת החירות יש צורך שכל האוכלוסייה מקטן ועד גדול יהיו מוכנים למות למען החירות. רק רשע הרוצה להשמיד אוכלוסייה יוכל לגבור על אוכלוסייה כזאת, אך רשע הרוצה לשלוט עליה - לא יוכל לה.

משמרות המהפכה לא רוצים לשלוט על ערימת גופות, הם רוצים לשלוט על אנשים חיים. לכן, כל מה שנותר בשביל שהעם האיראני יכולל מהפכה זה המוכנות שלו למסור את הנפש.

לפי דעתי ישנם לפחות שני תנאים שצריכים להתקיים כדי שכמות מספקת מהעם האיראני תגיע למוכנות למסור את נפשה למען החירות: (1) העם האיראני צריך להגיע לרמה מספקת של סבל ממצב השיעבוד. (2) העם האיראני צריך לאבד תקווה שמשהו ישתנה בעתיד אם הוא לא יקח אחריות על חייו.

לפי האמור לעיל, כאשר טראמפ מאיים על משטר האייתולות ועוזר לעם האיראני, הוא פוגע בסיכויים שהעם האיראני יצליח להפיל את המשטר, כיוון שהוא מפיח בהם תקווה חדשה.

ונשאלת השאלה: איך אפשר שלא לאיים? ואיך אפשר שלא לעזור? איפה הרחמנות האנושית שלנו?

משל לילד שאביו שואלו שאלה בחשבון והוא מבקש מאימו שתגלה לו בסוד את התשובה, מה תעשה אמא שאוהבת אותו ודואגת לו? כמובן שלא תגלה לו את התשובה, הילד צריך ללמוד להתאמץ. אחרי שהילד התאמץ והצליח לבדו למצוא את התשובה, אז התשובה הופכת לחלק ממנו. כך, אחרי שבעזרת ה' העם האיראני יצליח להרוויח את חירותו בכוחות עצמו, אז תהיה לו חירות אמיתית פנימית.

מצד שני: טראמפ לא טיפש, ובכל זאת הוא פועל בדרכו. כנראה טראמפ חושב שהעם האיראני לא מאמין ביכולותיו ודווקא התקווה היא זו שתתן לו את הכח להילחם. זו טענה טובה מאוד ואני בטוח שהיו אוכלוסיות בהיסטוריה שהיו במצב הזה, אך לעניות דעתי המצב באיראן כיום הפוך, ודווקא התקווה היא זאת שתכשיל את המהפכה.

אשמח לשמוע מה אתה חושב, ואם תרצה אולי גם אפרסם את התגובה שלך.